פעם אחת, לפני הרבה מאוד שנים, בממלכה רחוקה בשם "סנוסיה" חיו שני ילדים קטנים. הם היו תאומים ושמותיהם היו "גאליין" ו"קאריופליוס". 
במדינת סנוסיה אכלו פירות, ירקות ואגוזים. גאליין וקאריופליוס אכלו כמו כולם, אך לא אהבו את האוכל. הם התלוננו להוריהם על האוכל, אך אלה אמרו להם "זה מה יש, אז תתגברו ותאכלו".
במשך שנים הם אכלו את האוכל שהיה לא לטעמם, ותהו איך זה הגיוני שאין עוד טעמים חוץ מחמוץ, מלוח, מריר וחריף.
כשהגיעו התאומים לגיל 21, החליטו לצאת למסע מעבר לממלכה ומעבר לים, בשביל לגלות טעמים חדשים, ורצוי שיהיו לטעמם. ארזו התאומים תיקים מלאים בצידה, נישקו וחיבקו את הוריהם הספקנים ויצאו לדרכם.
התחנה הראשונה במסעם הייתה היבשת הקרובה, יבשת אינסקטה. הם שטו בספינה, והגיעו אל יער פראי ומסוכן. הם הלכו שעות רבות, ולבסוף התייאשו: "כנראה שאין כאן כלום, וכל הסיפורים על היצורים שגרים בעצים לא נכונים", אמר קאריופליוס.
"אוף! כנראה שאתה צודק, אבל יש לי תחושת בטן שיש כאן משהו שאנחנו מפספסים", אמרה גאליין, בעת שנשענה על עץ.

פתאום, נשמע קול גונג גדול והעץ שעליו נשענה גאליין הפך לכניסה גדולה ומפוארת אל עיר גדולה שכולה על עצים.
האחים ההמומים נכנסו בשער העיר, ומיד בא אליהם יצור קטן, בערך בגובה המותן. התאומים הסבירו לו על מסעם והוא הסכים לעזור להם. היצור, שהתברר כיצורה בשם "מוסקיטה" הובילה אותם אל ביתו של ראש העיר שנתן להם לטעום מגוון ממאכליו הטובים ביותר. "זה," הסביר בגאווה "הפוליום. הוא מורכב מכנפי חיפושיות מטוגנות עם רוטב ארס נחשים ועור זבובים לניגוב בצד".
התאומים טעמו את המאכל ומיד נגעלו, אך בזכות נימוסיהם הם הצליחו לחייך חצי חיוך, להודות לראש העיר ולמוסקיטה ולצאת מהעיר.
"טוב, מה היעד הבא שלנו?" שאלה גאליין. "יבשת סוויטרונט" ענה קאריופליוס. השניים הגיעו אל היבשת באמצעות מטוס ולבסוף הגיעו אל חוף ים, אבל היה בו משהו מוזר. החול היה בצבע לבן ובצבע חום בהיר מעורבבים ביחד. גאליין התכופפה, מיששה והריחה את החול. "זה כנראה סוכר! סוכר לבן וסוכר דמררה מעורבבים" היא פסקה. דקה לאחר מכן התאומים ראו איש בערך בגובה שני מטרים לבוש במשהו שנראה כמו עטיפת טופי ענקית מתקרב אליהם. "הו, שלום לכם! אני מנחש שאתם באתם לסיור! אומנם איחרתם קצת, אבל אני בטוח שאתם תוכלו להצטרף!" האחים ניסו למחות, אבל האיש הגבוה רק צחק והורה להם לבוא איתו.
בסוף הסיור הם הגיעו למסעדה מפוארת. כשהיינו בתפריט הם ראו שמות של מאכלים מוזרים: "טראפלס שוקולד", "פונדאנט", "בראוניז" ועוד מאכלים רבים. "מה זה?" תהה קאריופליוס. "לא יודעת, בוא נזמין משהו ונראה אם הוא טעים" ענתה גאליין. השניים הזמינו את פונדנאט השוקולד. "וואו. אני לא יודע מה זה הדבר הזה, אבל זה הדבר הכי טעים שאכלתי בכל חיי!" אמר קאריופליוס. "נכון! אנחנו חייבים להביא הרבה מהדבר הזה הביתה!" הסכימה גאליין.
התאומים נשארו בעיר למשך חודש ולמדו איך מכינים שוקולד. כשחזרתי לביתם, כל תושבי הממלכה היו המומים. הם טעמו מן השוקולד ולא הצליחו להפסיק לאכול. "וואו!" אמר אחד. "זה ממש טעים!" אמר שני. 
 התאומים הפכו לגיבורי הממלכה ונבנו פסלים שלהם בכיכר המרכזית.
כיום, צאצאיהם ממשיכים את מסעם ומגלים טעמים חדשים וגם ממציאים כאלה.